כל הזיכרונות שנשרו כמו עלים בסתיו, כל האהבות שדלקו וכבו עכשיו. עם כל הטעויות אני השלמתי. עם כל הויכוחים אני סיימתי. עם כל הסרט שעבר עליי, אני עדיין שר, זה משחרר אותי.
אני מרגיש עשיר, זורק את הידיים באוויר, רוקד ברחובות מעל העיר ולא רוצה לרדת, לא.
איך אני עף, הכי רחוק מכאן? כשאני עף, לא משנה לאן? איך אני עף, הכי רחוק מכאן? כשאני עף, לא משנה לאן?
כל הסמטאות שהאירו חשכו עכשיו. כל אבן שאני אוסף בדרך, לא מובנת מאליו. עם כל הטעויות אני השלמתי. עם כל הויכוחים אני סיימתי. עם כל הסרט שעבר עליי, אני עדיין שר, זה משחרר אותי.
אני מרגיש עשיר, זורק את הידיים באוויר, רוקד ברחובות מעל העיר ולא רוצה לרדת, לא.
איך אני עף, הכי רחוק מכאן? כשאני עף, לא משנה לאן? איך אני עף, הכי רחוק מכאן? כשאני עף, לא משנה לאן?