מפליאה ומאיירת חיי בכל עת מנשימה את נשמתי משמיעה את הגיגיי
יש בי אהבה בלי די ימים כלילות רק רוצה לא להיות למתנה, המתנה המותנית באהבה נשמה חשוכה תן לי אותך ולא רק אם תן אהבה בלי תנים בלי תנאים
So far you see the sky You cry you don't know why Its joy, its happiness The rainbow makes you feel high So far you see the sky
אולי אלבש גלימה זוהרת אגדיל עקביי ארחיב מימדי גם זה לא ישמיע אותי וודאי ואם אקפוץ לגובה מעבר לאופק אולי גם זה לא יזיז להם את הדופק מה עוד אעשה כדי לעלות הדרך שלי, לעבוד, לעבוד, לאבד לאיבוד, כל שביקשתי לתת הלך לאיבוד האם אתרסק ואתפזר לאנחות או כך ביקום אמשיך להיות ודרך ארוכה מתישה וקסומה ולאן? אינני מקבלת אותה אולי חשבתי קצת יותר מדי עלי לעשות דרכי שכחתי קמעה אני סתם סתם מהלכת על פני האדמה לא חזקה בעוצמה מתבזבזת על עוד קפה בבוקר או ללכת לסרט הבריחה מאהבה עצמית גורלית כ–