כאשר עלה ירח בשיקמה, שימלתי לבשתי - תכלת וריקמה. כאשר כוכב צץ על כרמי תימן, כיפתי חבשתי - פז וארגמן.
אחיותי אומרות לי: מה זה לך, הבת? לא מועד היום, לא חג, ולא שבת? אך על גג מתפללים החתולים, וליבי כמו עולל בחיתולים
יא אימי, יא אבי, מה היה לו ללבבי? מה היה, מה קרה, מהי זאת הצרה? למה למה לא ינום ולא יישן, בבוא לילה על שכונת כרמי תימן? מה רוצה הוא, מה רוצה הוא, מה יאמר ? מה צוחק הוא? מה בוכה הוא? מהו שר? יא אימי, יא אבי, מה היה לו ללבבי? יא אימרי לי, אמא-אם, איך קוראים לזאת בשם?
כל היום ארוץ אדפוק בקבקבים, אך בלילה - יא אין קץ לכוכבים! וירח תימני עטוף טלית, והרוח שרה שיר בתימנית,
ושדכן אל בית אבי נכנס לו דום. אבא, לא! הוי אבא, לא! עוד לא היום! אל תתנני עוד... אמור לו: עוד מעט... שילך! אבל... יבוא אחרי שב