הו רב חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך. זרי פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל.
אבוי ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת באשר רב החובל שלי צונח קר ומת ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת.
הו רב חובל, אבי שלי, הקשב לקול פעמון לך כל הדגלים כולם לך תרועות המון רק לכבודך ביום חגך ינוע הקהל ובכולם תקוות עולם לנס המיוחל.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
הו רב חובל, אבי שלי, זרועי תתמוך ראשך סיוט הוא לראותך פתאום נופל על סיפונך רב החובל אינו עונה שפתיו חוורו אילמות הוא לא יחוש מגע ידי, הוא לא יתן לי אות.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
עוגנת הספינה לבטח, המסע הושלם נוצחו כל סכנות הדרך, כל אימי הים כשבנמל קהל יצהל, אני אצעד אבל על הסיפון עליו נפל אבי, רב החובל.