פתאום, את מוציאה מהארון את השמלה השחורה, הסאטן והמחשוף מתלבטת בראי אם פזור או קוקו בלוף אפילו תחתונים החלפת כבר כמה פעמים זה לא שחס וחלילה יש לך כוונות נסתרות, לתת לו אי פעם, לתת לו לראות אבל למה לך, למה לך לחשוב שלילי? לכי תדעי...
פזמון: תראי אותך, מאוהבת פתאום עם כל הקושי לנשום והלחץ המוכר בחזה תראי אותך מאוהבת פתאום יותר, את לא מבוגרת את לא בשביל זה
פתאום את שמחה בקלות, אנשים סביבך שואלים בחיוך "תגידי שתית?" אני חזרתי, את אומרת, מעניין מאד איפה היית אפילו תפסת את עצמך צורחת לך פזמון של איזה שיר לא שאת תרשי לזה להתפתח לאיזשהו מקום, מבחינתך הוא יכול להמשיך ולחלום אבל למה לך, למה לך לחשוב שלילי? לכי תדעי...