דיברתי כבר יותר מדי מילים ולא התחלתי רשמתי מיליון שירים לא את כולם הקלטתי חלמתי אלף חלומות לא את כולם הגשמתי ראיתי ים של מקומות לא בכולם נשארתי לא התאקלמתי כמו כולכם אחרי ששוב מעדתי אני נשארתי עם עצמי ולא ממש אכפת לי למרות שכן אכפת לי כואב להיות לבד הייתי אומר מפחיד אפילו מי יסדר את הברדק תחושה חוזרת של מחנק אוויר חוסם ריאות יורק תחושות שלי על מייק שומר על הזיכרונות כי לך תדע מחר הכל כבר ישכח הזמן ירוץ כמו עד היום ולאף אחד לא אכפת מי ינגב את הדמעות שלך ? אם לא אתה? מי ישמור על הסודות שלך ? שלא תפגע ? תגיד אתה את התשובה נו בטח זה היה צפוי גם אני מחפש את התשובות בתוך עולם הזוי
לפעמים רק מחממת אותי ההרגשה הפשוטה שעוד יש לי תקווה יש לי מוזיקה ביט ומילים אז אפשר לשחרר עוד פריקה
חוויתי טראומות קשות נפלתי התאוששתי עשיתי מעשים רעים ועל כולם שילמתי היו לי חברים טובים היום כבר לא אכפת לי כי גם אני הייתי פעם חבר וגם הלכתי תשכח מכל הסיפורים שמספרים לך ילד העולם מלא בחרא ושקרים תטרוק את דלת אם בפנים אז טוב יותר אל תתבייש תזכור אתה פה בשבילך אל תכבה את אש כי לא נותרה כל כך ברירה זאת השגרה מרוב הטקסטים אין יותר מקום אצלי במגירה וזה מושך אותי להיות יותר ראלי ב'מסרים שלי כשאני רואה את ההורים שלי סובלים פה בארצי אני מאז ומתמיד נחשבתי לא נורמאלי חיים לקחו אותי למקום מוזר תודה נראה לי תודה לאלוהים שרק נתן תקווה לרשום ברוך השם כשאני קם בבוקר יש אוויר לנשום