כתבתי לך מכתב, שבו אמרתי אל תחכי לי כי את תהיי לבד. את יכולה לחכות לי אבל אז תהיי לבד את יכולה לחכות לי ולכתוב לי שיר של רגע אחד.
את יכולה לחכות לי בבית הקפה השכונתי, עם הפוך ועוגה בצד את יכולה לחכות לי עם כל האהבה, אבל את תחכי לבד אני יוצא רק לרגע אל תאמרי למה לא הזהרתי אותך יותר מוקדם רק יצאתי לרגע והדמעות שוב זולגות מעצמן, אל הקבר החם.
שיר של רגע אחד הזדמנות פז היא לפתע לבד בכאב עז היא נזכרת, כואבת, בסרט, חולמת, רודפת, מבקשת - אלוהים, תחזיר לי את הילד וכך היא יושבת לה אובדת עצות עט ביד, דף לבן ספוג בדמעות מעטפה בלי מען נחושה את המסר לכתוב עוד גוזל שעלה לו בסולם יעקב.
את יכולה לחכות לי אבל אז תהיי לבד את יכולה לחכות לי ולכתוב לי שיר של רגע אחד.