The Ultras - האולטראס והקומה התשיעית (тлуя ба авир), (hanging in the air) | Текст песни

• Тексты песен
• The Ultras
• האולטראס והקומה התשיעית (тлуя ба авир), (hanging in the air)

ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון

בסוף כל יום היא לבדה הזמן עובר כבר לא ילדה
והיא מודה איך החיים שלה בכלל לא בעדה
אמרה שלום ולא תודה והתפטרה מהעבודה
לקחה לה תיק קטן ארזה את התקוות במזוודה
כי בספרים שהיא קוראת היו לה כמה גיבורות
שלא פחדו לרוץ גם כשהשביל היה מלא בורות
והעולם נותן לה קרב קשה אבל היא תנצח
כי לומדים לפרוץ דלתות כשלא נותנים לך מפתח

ובנתיים מצב ביניים אין שום דבר בטוח
פורשת מפרשים
היא מחכה לרוח אין לה זמן לנוח
וזה ככה כבר שנים

ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון
הם אומרים...
כל הדרכים הן מובילות אותה רחוק אך לאן

כל החיים עוברים מולה כמו סרט
כשהיא היא מסתכלת דרך החלון של הרכבת
מרוכזת רק בעצמה
אישה קטנה עולם גדול אז מה
היא יודעת שההצלחה תבוא עם הזמן
לא להשבר לברוח
לא להשאר לשכוח
לא להזכר, לומדים לשחות אם לא רוצים לטבוע
והעולם מפנה לה את הגב אבל היא תתגבר
כשהחיים עוצרים צריך ללמוד לרוץ יותר מהר

ובנתיים מצב ביניים אין שום דבר בטוח
פורשת מפרשים
היא מחכה לרוח אין לה זמן לנוח
וזה ככה כבר שנים

ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון
הם אומרים...
כל הדרכים הן מובילות אותה רחוק אך לאן

היא כבר לא נשברת יהיה מה שיהיה
חושבת לעצמה
עוד שנייה עוברת רגליים נעוצות
עמוק באדמה

ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון
הם אומרים...
כל הדרכים הן מובילות אותה רחוק אך לאן

The Ultras еще тексты